אוצר המילים המטלורגיות

 

לקסיקון למילים מתחום המטלורגיה

המרכזיות של עבודת הנפחות בתולדות התרבות העברית באה לביטוי, בין היתר, במילים ששימשו במקור את הנפחים בעבודתם ובהמשך קיבלו משמעות רחבה.


 המילה 

משמעותה במלאכת הנפחות

 משמעות מורחבת

דוגמה לצורת השימוש בתנ"ך

 

 

אוֹפָנִּים

 

 

ככל הנראה, צינורות חרס הבנויים חוליה בתוך חוליה דרכם מובל משב אויר אל כור ההיתוך.


 

גלגל של עגלה או כלי רכב אחר.

 

קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.(נחום ג.2)

ראה גם: יחזקאל א.20, מלכים א. ז.30

 

בֶּצֶר

עפרות זהב המופיעות בטבע לרוב בצורת גרגרים קטנים.

 

אולי מכאן 'בציר' ליקוט ענבים.



וְשִׁית-עַל-עָפָר בָּצֶר וּכְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר. (איוב כב.24)

 

 

 

גָּפְרִית

 



 

אחד מהתוצרים הנלווים ליצירת המתכות.

 


 

יסוד כימי מתלקח.

 

 

 

כִּי-עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם-הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.  (ישעיה. ל.33)

תִּשְׁכּוֹן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִילוֹ יְזֹרֶה עַל-נָוֵהוּ גָפְרִית. (איוב יח.15)

 

דֹּונַג

 

משמש ביצירת תבנית בטכניקת יציקה מיוחדת המכונה 'השעווה הנעלמת'. 

 

בהשאלה, דבר שעתיד להעלם.

 

כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי-אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים. (תהלים סח.3)

 

 

זִקק

 

 

סינון ניקוי וטהור זהב וכסף

 

בהשאלה טיהור וזיכוך מידות בני האדם.

 

 


אמירה מזקקת

 

וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. (מלאכי. ג.3)

 

אִמְרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת
כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. (תהלים. יב.7)


 

חָדּה

 

השחזת חרבות וסכינים

 (יחזקאל כא 15-14)
 

בהשאלה דברי חכמים-חידה, חידוד ושנינה.

 

שמחה-חדוה

  

...לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.(שופטים.יד.18)

הֲלוֹא-אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ... (חבקוק. ב.6).

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם. (שמות יח 9).


 

 

חֶלְאָהּ

 

 

חלודה

 (ביחזקאל. כד.11)

 

 

זוהמה, טומאה, גועל

בלשון ימנו כינוי לאדם שהתנהגותו מעוררת גועל.

 

 

לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אוֹי עִיר הַדָּמִים סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ וְחֶלְאָתָהּ לֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה לִנְתָחֶיהָ לִנְתָחֶיהָ הוֹצִיאָהּ לֹא-נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָל. (יחזקאל. כד.6)

   

 

 

חַלָּמִישׁ

 

 

 

 

יוצרי המתכות לוקחים חלמיש-אבן קשה ובתהליך התכה הופכים אותה לנוזל מימי ואחר כך לחומר חדש הנחושת.

 

 

משמשת דוגמה לשינוי סדרי עולם.

 

 

הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ-מָיִם. (תהלים קיד.8)

בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים.(איוב.כח.9)

 

 

 

 

 

חֵמָה

 

 

אל כור ההיתוך מובל האויר בשני צינורות- אופנים המתחברים בפתחים דמויי נחיריים. במקרה תקלה, נוצרת יניקה הפוכה ומשב אויר לוהט מלווה ברעלים ו/או אש יוצא מהנחריים לכיוון הנפח.

 

כעס, ובעיקר חרון יה' מופיע פעמים רבות בסמיכות לאף כמו כעס הפורץ מהנחיריים.

 

רעל צורב ושורף

 

וַתִּתַּךְ חֲמָתִי וְאַפִּי וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם וַתִּהְיֶינָה לְחָרְבָּה לִשְׁמָמָה כַּיּוֹם הַזֶּה. (ירמיה. מד.6)


שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ-נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה. (תהלים קמ.4)

 

 

 

 

 

חֲרוֹן

מקביל לחֵמָה אלא שהמילה חמה מתייחסת לחום הלוהט בעוד חרון נובע אולי, מהקול שמשמיעות 'הנחריים' ביניקה הפוכה.


 

כעס גדול ובעיקר כעסו של יה', מופיע פעמים רבות בסמיכות לאף.


 

 

...עַל חֲרוֹן אַף-יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל. (במדבר לב.14)

 

 

 חָרוּץ

 

 

מכינויי הזהב

 


שקדן , זריז ואפשר גם ישר.

אולי, מקביל לביטויים העכשויים כגון 'ידי זהב' או לב זהב'.

 



רָאשׁ עֹשֶׂה כַף-רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.(משלי. י.4)

יַד-חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס.(משלי יב.24)

מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן.(משלי. יג.4)

 

 

 

 

חֹרֵש

 

 

 

 

לוטש (רוקע) כלי נחושת וברזל.

 

מחשבה - זומם דברים רעים וגם מחשבה טובה

 

חקוק

 

חריש האדמה - חריץ תלמים במחרשה

 

הֲלוֹא-יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע  וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב. (משלי. יד.22)

 

חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל-לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם.(ירמיהו יז.1)

הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ.(ישעיה כח.24)

 

 

חַשְׁמַל

במקור, ככל הנראה, צבע המתכת המומסת באש התנור.

תערובת זהב וכסף שצבעה בוהק כצבע הברק בשמי הלילה.

על פי תרגום השבעים והוולגאטה - אלקטרון

אחת מצורות האנרגיה בטבע המתגלית בברק, באור, בחום, במגנטיות ועוד.

 

משמעות המקור:

וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. (יחזקאל. א.4).

 

 

 

כּוּר

 

כלי שצורתו כעורה להתיך, לזקק או להפיק מתכות.

כור זהב, כור ברזל, כור סיגים.

 

פעולות הצורף והתובל מיוחסות לה'.

 

 

 

כור ברזל-כינוי למצרים המסמלת את מוסר הברזל שהכניע את מוסר הנחושת.


 

 

מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה.(משלי. יז.3)

הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי.(ישעיהו מח.10).

וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.(דברים ד.20) 

 

 

 

כֶּתֶם

 

 

זהב מובחר

כֶּתֶם פז, כֶּתֶם אופיר,כֶּתֶם טוב, כֶּתֶם טהור,כֶּתֶם אופז.

 

כֶּתֶם – רבב שאי אפשר להסירו.

 

מִכְתָּם – אחת מצורות השירה שיש בה תמצית חוכמה ושנינות ואולי גם סוד וחידה.



כִּי אִם-תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי-לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲו‍ֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. (ירמיהו. ב.22)



לַמְנַצֵּחַ עַל-שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.(תהלים.ס.1)

 

 

 

 

לֹּוט

 

ככל-הנראה, להט המתכת המותכת הנמזגת ומכסה את תבנית היציקה.

 

לבה לוהטת הפורצת מלוע הר- הגעש ומכסה את כל סביבותיו.

 

עטף, כיסה

 

 

וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי-הַלּוֹט הַלּוֹט עַל-כָּל-הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל-כָּל-הַגּוֹיִם.(ישעיהו כה 7).

 

 
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ.(מלכים א. יט.13)


מַסְגֶּר

אומן מתכת- יוצר סוגרים, יציקות מנעולים ומפתחות.

מקום סגור ונעול.

 לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. (ישעיהו. מב.7)


 

 

מּסכה

 

חפץ, הנוצר בדרך של נסיכה = יציקת מתכת נוזלית לתוך תבנית.

 

פסל יצוק ממתכת.

 

 

 מכסה.

סיכות ראש או בגד שיוצרים בתבנית יציקה.

 

 

וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים, כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים, זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן. (הושע. יג.2)

 

כִּי-קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס. (ישעיה. כח.20)

מְעָרוֹת צֻרִים

מכרות אבני עופרה ומנרלים אחרים.

מחילות ומערות.

וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. (ישעיהו. ב.19).

 

מְצָרֵף

 

כלי לזקוק מתכות.

 

בהשאלה טיהור בני אדם.

 

 

וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. (מלאכי. ב.3).


 

מַקֶּבֶת

 

פטיש נפחים המשמש גם לנעיצת מסמרים.

 

נקב – בור, חור.

 

שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל-צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל-מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. (ישעיהו. נא.1)


 

מְרוּט

 

ליטוש המתכתות עד להברקה.

 

מרוט - הפיכת דבר לחלק ומבריק.

 

וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשׁוֹמֵם. (עזרא. ט.3)


 

 

 

 

עַפְרָה

אבנים מהם מפיקים מתכות בתנור. העפרות עוברות תהליך שיבור וריסוק בראשית תהליך ההפקה.

מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ. (איוב.כח.6)

וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה. (ישעיה. לד.9)


 

נרדף לאדמה, קרקע, ארץ, חול.

 

בריאת האדם איננה מהאדמה, אלא מהעפר.

 

 

בהשאלה אפר שרפה.


 

 

רְדִי וּשְׁבִי עַל-עָפָר בְּתוּלַת בַּת-בָּבֶל שְׁבִי-לָאָרֶץ אֵין-כִּסֵּא בַּת-כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה. (ישעיה. מז.1).

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. (בראשית.ב.7).

 

וְלָקְחוּ, לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל-כֶּלִי. (במדבר. יט.17).

 

צֶלֶם

 

תבנית יציקה בה יוצרים חפץ הנקרא גם הוא צֶלֶם. התבנית היא צל, תשליל או בן דמות של החפץ.

 

בהשאלה-בן דמות.

 

 

 

 

 

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.(בראשית ט3)

 

 

קִינָה


 קִינָה -בריאה יצירה. הקינים שבט לו מיוחסים יצירה ועיבוד המתכות .

וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.(בראשית.יד.19)

 קנייה- לקחת במחיר, רכישה. מִקְנֶה=רכוש

יוצרי המתכות היו בעלי רכוש כלים חפצים וכד' אותם יצרו ובאמצעותם יכלו לעשות חליפין. כיוון שקנייה נעשית במתכת הפכה המילה לימים לביטוי לרכישה.

 

 

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לְאָרְנָן לֹא כִּי-קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא. (דברי הימים א.כא.24)

 

רְעַץ

 

ריסוק אבני העפרה כהכנה לתהליך ההתכה.

 

תשבר, תרוצץ

 

יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב. (שמות.טו.6)

 

 

 

 

 

 

רִקַּע


שטוח, רידוד וישור המתכת באמצעות מכות.

וַיְרַקְּעוּ אֶת-פַּחֵי הַזָּהָב... (שמות. לט.3)

כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף... (ירמיהו.י.9)

רָקַע - שטח, מתח.


רָקִיעַ - שמים, שחקים.

הִרְקִיעַ - המריא התנשא אל השמים.

 

רָקַע - הכה, דרך, דרס, בעט.

רֶקַע - מצע בסיס יסוד. בהשאלה מערכת תנאים והמסיבות כגון רקע מדיני, רקע רומנטי וכו'

 

 

וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר-אָרֶץ כְּטִיט-חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם. (שמואל ב. כב.43).

 

תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק (איוב.לז.18)

 

כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ וֶאֱמָר-אָח... (יחזקאל. ו. 11)

 

 

 

 

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה; וְהִנֵּה אֵלָיו, קוֹל, וַיֹּאמֶר, מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ.